הליצן של מקדולנד'ס ממשיך לחטוף מכות מהפעילים החברתיים. האם הוא והחברים הענקיים שלו (נייקי, KFC, וול מארט ואחרים) הם באמת הילדים הכי רעים בשכונה? לא בהכרח. הם פשוט הכי גדולים
 |
17 בספטמבר 2010
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
פרטים עלי
- שירלי קנטור שני
- עוסקת בפעולת-מלקחיים לשינוי חברתי מאז שנות ה 90': מצד אחד, פעילה בארגונים לשינוי חברתי; מצד שני - מלווה חברות גדולות בפיתוח האחריות התאגידית שלהן לשם קידום הגינות, צדק ואיכות חיים בישראל. מתמחה בפיתוח אסטרטגיה של אחריות תאגידית, תכניות מעורבות בקהילה, שיווק חברתי, ודיאלוג עם מחזיקי ענין.
הצטרפו לדף שיווק חברתי בפייסבוק
הירשם ל-
רשומות
תגובות
היי שירלי,
השבמחקיופי של בלוג !
חברות הענק, אותן אנו מבקרים, הן אלה שלא צריך לחפש אותם ב"זכוכית מגדלת", הן על-פני השטח ברווחיהן המסחריים בשל גודלן וקל יותר לבוא בחשבון איתן. כמובן שיש לבקר חברות בסדר גודל מינורי יותר וכמובן שדעת הציבור תגיע גם אליהן.
זהו תהליך ונקודת הפתיחה היא קודם ביקורת על מה שקל לבקר וזה את החברות הגדולות.
ברגע שנבין מה כוחנו בביקורת על התנהלות, על שקיפות וכו' וככל שהנושאים של אחריות תאגידית יהיו במקום נכבד יותר על סדר היום הציבורי, כך תהיינה יותר ויותר חברות חשופות לביקורת.
מצד החברות עצמן, בשנים האחרונות, אנו עדים לפרוגרסיביות גדולה בעניין של אחריות חברתית ושמובילה משם לאחריות תאגידית.
יותר ויותר חברות מעוניינות לשמור ולשמר את מחזיקי העניין שלהן, בהתנהלות הוגנת ובשקיפות.
כמו בעסקים, גם בנושא של אחריות תאגידית יש תחרות.
יותר חברות מעוניינות להתחקות אחר מודלים חיוביים, שמתנהלים נכון ובכך משפרים את המוניטין !
חייבים להאמין שיש סיכוי ! בלי אמונה אי אפשר להתקדם.
לדעתי, הדרך לשינוי התנהגות שווקים היא בדיוק דרך הגדולים. ה"צרות" וה"הפרעות" למהלך העסקים הרגיל של חברות אלו ע"י שוחרי בריאות, סביבה, ועוד מרעין בישין שכאלו, פוגעים בכח התחרות של הגדולים. אז הגדולים דואגים שהפגיעה בהם תועתק לכל שאר השחקנים.
השבמחקהדינמקה תמיד דומה, בהתחלה מתעלמים, אחר נלחמים, ואם מפסידים, דואגים שגם הבינוניים והקטנים "יסבלו" באותה מידה.
דוגמאות: (א) זו מהות צו ההרחבה שחותם עליו שר הפנים - ההסתדרות מוציאה הטבות מהמעסיקים הגדולים, ושר הפנים דואג לחתום על צו המחייב גם את כל העסקים האחרים, (ב) חברות גדולות לוקחות על עצמן "תקנים ולנטריים", ואחר כך בעזרת הלובי שלהן מעבירות חקיקה המחייבת את כל שאר השחקנים לעמוד בדרישות התקינה
אני בטוח שאם תחשבי על זה, תראי שאת יכולה לנקוב בעוד הרבה דוגמאות
גמר חתימה טובה
גל
אני מחרימה אותם כבר המון שנים, בגלל שהגיעו אלינו באמנסטי ידיעות, לפיהן מי שמייצר את הצעצועים לארוחת ילדים הם ילדים מהעולם השלישי...
השבמחקאני מסכים עם "אנונימי" ועם "גל". בנוסף, ולמרות שזה כנראה לא ה-"בון טון" היום, אני חייב לומר שאני דווקא מעריץ את מקדונלדס על השינוי העמוק שביצעו הן במזון שהם מוכרים היום והן בשינוי צורת המחשבה שלהם ובשיווק מוצריהם.
השבמחקאני מרוצה מכם שעל גבי עטיפת ההמבורגר שקניתי, יש מדבקה עם פירוט הרכיבים והערכים התזונתיים של מה שאני אוכל. כמו כן, יש להם היום מגוון אופציות להרכבת ארוחה בריאה, כך שלמעשה, כניסה למקדונלדס לא בהכרח מהווה צריכה של ג'אנק פוד.
אין לי ספק שללא הקמפיין מהפעילים החברתיים, כל השינוי הזה לא היה קורה, ואני מודה לכל אלו שפעלו לשם כך. ישר כוח!
תודה לכל המגיבים והמגיבות.
השבמחק"אלמונית" (מכיון שסיפרת לי שזו את), אם כך - את רואה בטקטיקה של התמקדות בחברות הענק בחירה מושכלת שמוכיחה את עצמה? אני נוטה להסכים עמך, ותוהה מתי וכיצד תתחיל ביקורת גם על החברות המינוריות יותר.
גל - ההוכחות החותכות שהבאת לא מותירות מקום לספק. ואכן יש דוגמאות נוספות בישראל ובעולם. אז בעצם גם אתה מסכים עם הטקטיקה של התמקדות בענקיות? היא כנראה אפקטיבית.
שירה - אני תוהה אם מקדונלד'ס עשו משהו בעקבות הביקורות הללו. אין ספק שכדי לספק צעצועים ב"חינם" כחלק מארוחת הילדים, יש הכרח לייצר אותם במחירים אפסיים. קצת קשה לי להאמין שילדים מייצרים אותם, אבל אני אתפלא אם לא מייצרים אותם במדינות מתפתחות. באתר של ארוחות הילדים יש מידע על בטיחות הצעצועים, אך לא על תנאי ההעסקה של פועלי הייצור http://www.happymeal.com/en_US/?#parents_retreat
אמיר - בנימה אופטימית, אני מסכימה איתך. אין ספק שמקדונלד'ס עשו מאמצים גדולים כדי לשפר את הביצועים הבריאותיים-תזונתיים-סביבתיים-תעסוקתיים שלהם. אפשר להקשות מדוע נדרשו פעולות מחאה כה רבות, כדי שמקדונלד'ס יטרחו לעשות את השינויים, אבל נוכח התוצאות - גם אני מברכת על המוגמר. האמת? כשאני נכנסת לסניף מקדונלד'ס, פעם בכמה חודשים, אני מעדיפה המבורגר וצ'יפס על פני סלט... אז ברור שאני מצטרפת לשביעות הרצון שהבעת.