27 בדצמבר 2009

המעורבות החברתית של קבוצת פישמן - מודל ראוי לחיקוי. חלק שני

חמש סיבות שהופכות את פעילות המעורבות החברתית של קבוצת פישמן ל case-study מוביל בישראל: חזון; מחויבות; הקשבה; יצירתיות; מקצוענות.

פוסט קצת ארוך, שמיועד בעיקר לאלה המתענינים בפן המקצועי של ניהול המעורבות החברתית


לומדה להדרכת עובדים, המשמשת חברות בקבוצת פישמן

בפוסט הקודם שיתפתי ברשמים שלי מהאירוע השנתי של קבוצת פישמן 'עסקים נוגעים באנשים'. בפוסט הנוכחי אני רוצה לעשות Zoom-Out ולהתייחס לפעילותה של הקבוצה בפרספקטיבה רחבה יותר, כך שניתן יהיה להקיש ממנה לגבי פעילויות בחברות אחרות, המבקשות לפתח את מעורבותן החברתית.

בתום תשע שנות פעילות של קבוצת פישמן בתחום המעורבות החברתית, ניסיתי לזקק את הגורמים המרכזיים להצלחתה של הפעילות לאורך שנים.

איך מודדים הצלחה במעורבות חברתית?
אפשר, כמובן, לשאול לפי מה אני מגדירה שהפעילות מוצלחת? אומר בקצרה (וזה כבר נושא לפוסט אחר) שהפעילות מתמשכת, מתפתחת, משתפת יותר ויותר אנשים במעגל העשייה ובעיקר - משפיעה עליהם ועל חייהם בדרכים שונות. אבל יותר מכך, הפעילות משפיעה על ארגונים חברתיים ועל השיח בין עסקים וארגונים סביב נושא שילוב אנשים עם מגבלות, וזהו כבר הישג גדול ובר קיימא.

ניתן לקוות שקבוצת פישמן תסכום את ההשפעות של הפעילויות שלה, ותיידע את מחזיקי הענין, כדי להמחיש עד כמה תאגידים יכולים להשפיעה לטובה, וכדי לעודד אחרים ללכת בעקבותיהם.

1. חזון: התעוזה לסלול תלם חדש
בשנת 2001 קבוצת פישמן בחרה למקד את מעורבותה החברתית בסוגיה שהיתה לא מדוברת ולא פופולרית בעולמות התוכן של תרומת עסקים לקהילה; סוגיה חברתית חשובה שהיתה non-issue מבחינה ציבורית ותקשורתית (זה קרה טרם שביתת הנכים המפורסמת ב- 2002).

נדרש חזון אמיתי ומרחיק-ראות, ולא פחות מכך, תעוזה, כדי לבחור לסלול תלם חדש בשדה חברתי לא-מוכר (מבחינת העולם העסקי) ולהוביל בתוכו קבוצה של חברות המובילות את השוק, ונתפסות כ Main-Stream.

החזון החברתי שניסחה הקבוצה בראשית הדרך הגדיר שאיפה ליצור שינוי בחברה הישראלית. חזון יומרני, אך נראה כי הקבוצה פועלת לאורו. מה שמביא אותי לגורם השני להצלחת הפעילות:


קמפיין משותף של פישמן רשתות ושל עמותת נגישות ישראל


2. מחויבות: הדבקוּת בחזון
אני חושבת שכמעט כל מי שהיה מעורב באחת הפעילויות החברתיות של קבוצת פישמן יכול להעיד, בראש ובראשונה, על מחויבות רגשית-ערכית גבוהה של הנוגעים בדבר. אז לפני שאני נוגעת בהיבט המקצועי, חשוב לי לציין את המחויבות האנושית, כי היא מהווה חומר בעירה רב-עוצמה במנוע של הפעילות החברתית בקבוצה. זה לא כך בכל תאגיד, ולחלופין – לא כל תאגיד יודע לתרגם את המחויבות האנושית – למחויבות מקצועית.

מראשית הדרך, היקצתה הקבוצה משרה מלאה לניהול האחריות החברתית בקבוצה, והיתה בין החברות הראשונות בישראל שעשו זאת. המישרה כפופה ישירות לרונית פישמן-אופיר, ובעלת טווח השפעה כלל-קבוצתי. פישמן-אופיר גם לוקחת חלק פעיל בפעילויות התנדבותיות, מפגשי למידה וכנסים – מעורבות המעבירה מסר של מחויבות למנהלים אחרים בקבוצה ולעובדים בה.
המחויבות של הקבוצה באה לידי ביטוי גם בעובדה שלאורך כל השנים היא נשארה ממוקדת בנושא החברתי אליו התחייבה מלכתחילה. הארגונים החברתיים הפועלים בנושא שילוב אנשים עם מגבלות, יודעים כי הם יכולים לסמוך על הקבוצה כשותפה למהלכים ארוכי-טווח. בעידן של רבעונים, טרנדים, ותנודות במשק – היציבות הזו היא עדות למחויבות אמיתית.


3. הקשבה: הדרך הבטוחה לזיהוי צרכים ופתרונות
כל פעילויות המעורבות החברתית של קבוצת פישמן נעשות תוך שיתוף פעולה עם גורמים חברתיים וציבוריים. הקבוצה הכירה בעובדה כי אין לה את הידע לגבי הצרכים והיכולות היחודיים לאוכלוסית האנשים עם המגבלות. היא גם הכירה בעובדה שאין לה את היכולת לקדם אג'נדה חברתית בכוחות עצמה.

הקבוצה מקשיבה לארגונים החברתיים והציבוריים ולומדת מהם; מביאה אל השותפות עמם את היכולות שלה ואת המגבלות שלה; ומפתחת יחד עמם פתרונות. לכן הפתרונות הללו הם נכונים ומסוגלים לקדם שינוי.



מיזם משותף של טויס "אר" אס מקבוצת פישמן ושל עמותת מילב"ת

4. יצירתיות: חיבורים חדשניים בין צרכים למענים
כמעט בכל פעם שורד רז, מנהלת האחריות החברתית של קבוצת פישמן, מספרת לי על פעילות חדשה, אני מופתעת מהחיבורים המיוחדים בין צרכים בקהילה – לבין מענים המגיעים מיכולות שונות בקבוצה. היצירתיות והחדשנות הן הרוח השורה על הפעילויות של הקבוצה, והן הופכות את העשייה למלהיבה יותר ובשל כך – לרותמת יותר.

היצירתיות והחדשנות מאפשרות לקבוצה לדבוק בנושא החברתי הנבחר לאורך שנים, מבלי להיכנס למצב של קיבעון, שיממון או שחיקה. מבין הגורמים המאפשרים את היצירתיות והחדשנות, הם אלה המוזכרים לעיל: הקשבה אמיתית לקהילה, ותעוזה בפיתוח פעילויות חדשות.

5. מקצועיות: היכולת לתרגם את הפוטנציאל - למציאות
ארבעת גורמי ההצלחה המוזכרים לעיל הם מהותיים, אך לא די בהם. הם מהווים בסיס לניהול מקצועי של תחום המעורבות החברתית בקבוצה, הנשען על תפיסה אסטרטגית, הבנה של התחום, למידה מתמשכת ויכולות הוצאה לפועל. אלמלא הניהול המקצועי - ארבעת הגורמים הנ"ל היו נשארים בגדר פוטנציאל להצלחה, ותו לא.
קבוצת פישמן נעזרת במובילי התחום המקצועי בארץ, בהם ארגון מעלה וארגון על"ה של ציונות אלפיים. הקבוצה גם משקיעה בהכשרה מקצועית של מנהלי האחריות החברתית בקבוצה, כך שהידע מופץ ויוזמות מקצועיות יכולות לצמוח מתוך החברות.


ורד רז, מנהלת האחריות החברתית של קבוצת פישמן

גילוי נאות
ההערכה שלי לפעילות של קבוצת פישמן ולמנהליה נשענת על השקפה מקצועית ועל היכרות מעמיקה עם המתרחש בתחום זה בישראל ובעולם בתשע השנים האחרונות.

למען השקיפות, אציין שהייתי מנהלת קשרי הקהילה של קבוצת פישמן מנובמבר 2000 עד יולי 2002. בשנים בהן עבדתי כמנהלת ארגון עמיתי מעלה, ליוויתי את הקבוצה בייעוץ מקצועי מעת לעת.

אני מניחה שההיכרות הקרובה עם הקבוצה ועם פעילותה איפשרה לי להבין לעומק, ומכמה נקודות מבט, את התובנות המנוסחות בפוסט זה.

אתם מוזמנים לתרום מנסיונכם בחברות אחרות: מהם הגורמים שהופכים פעילות מעורבות חברתית למוצלחת?

26 בדצמבר 2009

המעורבות החברתית של קבוצת פישמן - מודל ראוי לחיקוי. חלק ראשון

קבוצת פישמן העלתה על במה אחת את המנכ"לים שלה, את האינטרסים העסקיים שלה, את האחריות החברתית שלה ואת השותפים החברתיים שלה. נוצרה הרמוניה נפלאה

השבוע (22.12.09) נכחתי באירוע השנתי של קבוצת פישמן 'עסקים נוגעים באנשים' המציין את המעורבות החברתית של הקבוצה. האירוע מתקיים מדי שנה, מזה תשע שנים, סמוך למועד היום הבינ"ל לזכויות אנשים עם מגבלות, ומוזמנים אליו בעיקר המנכ"לים של חברות הקבוצה, ושותפים לפעילות מהמגזר החברתי, הציבורי והעסקי.

משנה לשנה נהיה האירוע מרגש יותר, בעיקר משום שהתכנים שלו, המתארים את העשייה לאורך השנה, נוגעים יותר ויותר בלב ובמהות של הסוגיות הקשורות לנושא החברתי: שילוב אנשים עם מגבלות בקהילה. את האירוע יצרה והפיקה ורד רז, מנהלת האחריות החברתית הותיקה של קבוצת פישמן.


נא לגעת במקום שהכי קשה בו
השנה התקיים האירוע במרכז 'נא לגעת' בנמל יפו. המרכז המעסיק מעל 70 איש, רובם חרשים, עיוורים או חרשים-עיוורים, בתיאטרון נא לגעת, בבית הקפה קפיש, ובמסעדת בלק אאוט המרוכזים במיתחם.

את האירוע פתח סרטון המתעד סידרת מפגשים בין מנכ"לים של חברות בקבוצת פישמן עם חברי אנסמבל השחקנים של תיאטרון 'נא לגעת'. בסדנאות פגשו המנכ"לים באופן הכי אישי ובלתי אמצעי את אותם 'אנשים עם מגבלות', ויצרו יחד מופע מוזיקלי-תיאטרלי קצר ומיוחד, שהוצג באירוע LIVE על הבמה.
התמונה באדיבות קבוצת פישמן

המטרה היא לא לשים לב למגבלה, אלא לחשוב איך לעבוד יחד
התרגשתי לשמוע את התובנות הכנות של המנכ"לים, שהתוודו כי לפני המפגשים חששו מהבלתי ידוע, אך במהלך המפגשים חוו התקרבות והבנה מהמקום האנושי המשותף.

למשל, רונית פישמן אופיר, המובילה את תחום האחריות התאגידית בקבוצת פישמן אמרה: "קילפנו לאט את הקליפה, והבנו שהמטרה היא לא לשים לב למגבלה, אלא לחשוב איך לעבוד ביחד"; אייל כרמי, מנכ"ל טויס "אר" אס: "היחסים הפכו מזהירות לחברות"; וערן גרינברג, מנכ"ל גורני אינטראקטיב, שהיה אחד המשתתפים הנלהבים על הבמה, התוודה כי: "עד היום כשהתבקשתי לתרום, נתתי 10 ש"ח וזה ניקה לי את המצפון, אבל לא גרם לי לחשוב אחרת".

אין ספק שהמפגש עם שחקני האנסמבל גרם לגרינברג לחשוב אחרת. השאלה היא רותמים את התובנות הללו לכדי מעשה, ומקדמים את המטרה שציין ניצן שקל, מנכ"ל טלפארמה: "לחשוב איך לשלב אנשים עם מגבלות בעסקים". שקל יודע על מה הוא מדבר. יש לו בטלפארמה ניסיון עשיר ומוצלח בכל הקשור להעסקת עובדים עם מגבלות, גם בתפקידי ניהול. 14% מעובדי החברה הם אנשים עם מגבלות.


אנושיות מזוקקת בעולם עסקים ציני
באולם שררה תחושה של סולידריות אנושית טהורה. דווקא משום שההיבטים העסקיים של הפעילות גלויים ומדוברים, הם היו מונחים בשקט במקומם, ולא התערבו בהיבטים החברתיים-רגשיים.

בכל הקשור לאחריות תאגידית בכלל, ולמעורבות חברתית של עסקים בפרט, יש לא מעט ציניות מצד העוסקים בדבר, וגם מצד מחזיקי הענין: צרכנים, תקשורת וארגונים חברתיים וציבוריים. בתוך המציאות הזו, הפעילות של קבוצת פישמן הוא דוגמא מעולה לדרך הנכונה למעורבות חברתית של עסקים.

בפוסט הבא אפרט מהם לדעתי עקרונות הפעולה, שהופכים את הפעילות של קבוצת פישמן למודל שראוי ללמוד אותו.

19 בדצמבר 2009

אחריות תאגידית היא לא האחריות הבלעדית

מי אחראי למשבר הכלכלי בארה"ב? התאגידים? הממשל שמושפע משליחיו של המשק ושוק ההון? או שמא ציבור הצרכנים שקונה הרבה יותר ממה שהוא יכול להרשות לעצמו? האמת נמצאת, כנראה, אי-שם באמצע


הפוסט עבר לאתר החדש שלי. ניתן לקרוא אותו בקישור זה 



22 בנובמבר 2009

מרוב עצים ממוחזרים, לא רואים את האנשים השמנים שביער

קמעונאית הענק וול*מארט מצילה יותר מ- 125,000 עצים בשנה, אבל תורמת למגפת ההשמנה הקטלנית של האמריקאים. מלאכת האחריות-התאגידית לעולם אינה נגמרת.



הפוסט עבר לאתר החדש שלי. ניתן לקרוא אותו בקישור זה

21 בנובמבר 2009

תרומה לקהילה – לא בראש סדר העדיפויות

תרומת עסקים לקהילה הפכה לנורמה במגזר העסקי, וטוב שכך. חברות המוכנות להקדיש משאבים לקידום מטרות חברתיות ולסיוע לאלה הזקוקים לכך – ראויות לכל הערכה. אולם... חשוב לתת את הדעת על סדרי העדיפויות של חברות בעת ניהול האחריות התאגידית שלהן

הפוסט עבר לאתר החדש שלי. ניתן לקרוא אותו בקישור זה