דמיינו לעצמכם את קהל היעד השיווקי שלכם, ילדים ובני נוער, מרוכזים במקום אחד במשך שעות ארוכות בכל יום, חשופים למותג שלכם ולמסרים שהוא מעבירים להם. האין זה גן עדן למשווקים?
גן העדן הזה נקרא "מערכת החינוך", ונכון להיום יש לו ש.ג. קשוחה בשם עירית לבנה, ששומרת על ילדי הגן מפני השפעות מסחריות לא מבוקרות
גן העדן הזה נקרא "מערכת החינוך", ונכון להיום יש לו ש.ג. קשוחה בשם עירית לבנה, ששומרת על ילדי הגן מפני השפעות מסחריות לא מבוקרות
רשומות
אני מסכים עם הקביעה של בית הספר צריך להיות מקום ניטראלי ולא פלאטפורמה שיווקית. האחריות על החינוך צריך להיות על בית הספר והמדינה ולא על חברות ציבוריות.
השבמחקתודה טל. אני מניחה שרוב האנשים יסכימו עם הנחת היסוד שלך. השאלה היא מה עושים במקרים בהם המדינה לא מתקצבת מספיק פעילויות ותשתיות כדי לממש חינוך ברמה הנחוצה? האם גם אז צריך לסרב לעזרה מהמגזר העסקי?
השבמחקאני חושב שהמעורבות של המגזר העסקי צריכה להיות מעוגנת בחקיקה, פשוט כי אני לא סומך על מנהלי בתי הספר שיקבלו החלטות נבונות.
השבמחקאידיאלית, אני חושב שארגוני המגזר השלישי צריכים לעסוק בפעילות לובי שתעודד את המדינה לקחת אחריות על החינוך והמגזר העסקי צריך לתמוך במגזר השלישי (ולא ישירות במערכת החינוך).
מסכימה מאוד עם האיסור. הילדים חשופים לכמות אדירה של מסרים והכנסתם לכתלי בית הספר משמעותה מתן גושפנקא (לתפיסת הילד) למוצר / מותג.
השבמחקאני חושבת שההערכה שזוכה לה מותג מוצנע, בונה את אמינותו לאורך זמן וערכה עולה על הרבה מאוד מהלכים שיווקיים יקרים. היכולת של חברה להתמיד בהצנעת המותג, תלויה הרבה בתרבות הארגונית שלה.
טל - אני מסכימה עם חלוקת התפקידים שהצעת - בין המגזר העסקי והחברתי. עם זאת, אני סבורה שיש מקום לכך שחברות תתרומנה כסף לתכניות חינוכיות, כל עוד אין תכנים מסחריים וסימנים מסחריים בתכנית מול התלמידים. מנסיוני, יש מנהלי בתי"ס שמדלגים מעל חוזר המנכ"ל ואישורי משרד החינוך.
השבמחקסיגלית - תודה רבה על התגובה.
ההערכה שאת מזכירה בדבריך (כלפי המותג) היא מאוד מוגבלת מבחינת היקפי הקהלים אליהם היא מגיעה, ולכן לא ממש "משתלמת" מבחינה שיווקית. אבל לא תמיד החשיפה השיווקית היא מטרת הפעילות. למשל, במקרה של חברת טבע, המטרה אינה לחשוף את המותג, אלא להגדיל את מספר אנשי המקצוע בתחום המדע והכימיה - עובדים פוטנציאלים לחברה.
לדעתי יש בהחלט להזהר בהכנסה של תכנוית מטעם חברות מסחריות למערכת החינוך. יש לשאוף למערכת חינוך הנקיה ממסרים שיווקיים.
השבמחקבהקשר הזה כדאי לקרוא את דו"ח סקר מעורבות גופים חיצוניים במערכת החינוך כולל הפילנתרופיה העסקית, המסביר עד כמה מערכת החינוך פרוצה לתכניות חיצוניות.
http://ftp.beitberl.ac.il/~bbsite/edu/merkazim/tichnun_limudim/newsletter/newsletter4/topic1.htm
הי עפרה
השבמחקהתגובה שלך מענינת, במיוחד לאור העובדה שהיית מעורבת ביצירתה של תכנית מצוינת ואפקטיבית בתוך מערכת החינוך מטעם חברה מסחרית. האם היום היית פועלת אחרת, או שיש מרכיבים בתכנית שפיתחת, שמבטיחים שמערכת החינוך תהיה נקייה ממסרים שיווקיים?
הדוח שצרפת את הלינק שלו מאוד מעניין. במיוחד המסקנות על יציאת חברות מסחריות ממימון תכניות בבתי"ס. מסקנות אלו מטרידות אותי, מכיון שידוע לי שחברות (גדולות, לפחות) לא צמצמו את היקף התרומות שלהן בעת המשבר הכלכלי. האם המשבר היה רק תירוץ?
אני מציע שלא נלך שולל אחרי הפעילות החינוכית המוצעת על ידי החברות הטוענות לקיפוח ונפריד בין חברות ה"מנצלות" את "פעילותן החברתית" לטובת מטרות שיווקיות לקהל פוטנציאלי, ובין חברות המעוניינות בפעילות חברתית נטו בבתי הספר.
השבמחקמרגע שעשינו את ההבדל נפתרו הבעיות.
חברה המעוניינת בפעילות חינוכית זו או אחרת מטעמים חברתיים גרידא, לא יפריע לה שהפעילות לא תהיה ממותגת, שהרי העשייה לשמה היא המענינת. יחד עם זאת אין זה מונע ממנה להביא לידיעת הציבור בכלים אלו ואחרים את הפעילות המבורכת שהיא עושה בקהילה ולהתבסם בתגובות החיוביות שתגרוף...
חברה המעוניינת בפעילות למטרה שיווקית
(Cause wash)- ראוי שלא תתאפשר כניסתה לתוך בתי הספר כפי שאכן קורה היום, ועל כך תבוא על הברכה הגברת עירית ליבנה שעושה את מלאכתה נאמנה.
שירלי, את כבר יודעת את דעתי ואני מקווה שהמגיבים המכובדים (ואני כותב את זה בשיא הרצינות!) יסכימו איתי- באופן חד וחלק יש לאסור כל כניסה של גופים מסחריים למערכת החינוך בכל צורה שהיא.צריך לזכור שמדובר בגופים עסקיים והמטרה שלהם היא תמיד עסקית, גם בפעילויות של אחריות חברתית עם הרצון הכי טוב בעולם. שירלי ציינה נכון שהילדים נחשפים למסרים מסחריים בכל מקום כמעט, ובית הספר צריך להיות מתחם בו מתפתחת יכולתם של הילדים לפתח חשיבה עצמאית ובקורתית. אנחנו גם קצת שוכחים שמערכת החינוך אמורה לתת נקודת פתיחה שוויונית לחיים לתלמידים ולכן צריך שיהיה רק גוף אחד שאחראי על החינוך והוא מערכת החינוך, למרות שאני יודע שבד"כ התכניות שהחברות המסחריות מפעילות מיועדות לבתי ספר בפריפריה או בישובים/שכונות חלשות יותר.
השבמחקנעם, אני תמיד שמחה לקרוא את הדעות הנחרצות שלך. כפי שאתה יכול להבין, עמיתיך לשיח כאן לא ממש מסכימים איתך. דרור סדוף, שהגיב כאן לפניך, עשה אבחנה ברורה בין חברות שמעונינות לתרום ותו לא, לבין חברות שמבקשות לעצמן חשיפה שיווקית. מבחינתו, עירית לבנה היא חסם וסנן אפקטיבי. האם אני יכולה להבין מדבריך שאתה חולק על דעתו?
השבמחקכן, אני חולק על דעתו של דרור. גם כי מניסיוננו אין באמת אפשרות לחסימה וסינון אפקטיביים, עם כל ההערכה הרבה למאמצים הרבים והמבורכים של עירית לבנה, ובעיקר כי הרי גם אם חברה לא רוצה למתג את פעילותה התלמידים והמורים יידעו בסופו של דבר טוב מאד מי המממן של הפעילויות.
השבמחק