בזמן שיותר ויותר עסקים מחפשים את הדרך לייצר שינוי חברתי חיובי, צומחות הזדמנויות מענינות לכך בשדה השיווק החברתי. שימו לב: לא שיווק ברשתות חברתיות, לא cause marketing, אלא שיווק חברתי קלאסי*
טוב לראות את ההתבגרות שעוברים הן הארגונים החברתיים והן אנשי האקדמיה ביחסם להתנהלות חברתית אחראית הן של עמותות והן של תאגידים עסקיים. נעלמו, לשמחתי, מהשיח הבינתחומי הזה כל סממנים דמגוגיים, ובמקומם באה התבוננות מפוכחת ומעשית, שלדעתי אם תיושם - תביא סוף סוף מהפך חיובי בהתנהלות החברתית בישראל מצד תאגידים עסקיים ומצד ציבור הנזקקים, שיעברו במקום ליחסי מעניק-מקבל לשלב של שותפים (אם כי, כמובן, עדיין לא שווים) לשינוי של העצמת הנזקקים למדרגה בה יוכלו לחדול להיות נזקקים ושל הבנת התאגידים כי בלי אחריות חברתית גם קיומם שלהם נתון בספק. יישר כח!
למגיב/ה האנונימי/ת תודה על התגובה - מסכימה עם כל מילה. לפעמים אותם "נזקקים" הם בכלל חלק מעובדי הארגון ומנהליו, ולכן יש מקום לשינוי גישה. למשל, חברות הנהלה של חברה המסייעת לעמותה המקדמת מאבק בסרטן שד, עלולות להיות חלק מאותה קבוצה נתמכת. ההסתכלות צריכה להיות על החוסן החברתי הכללי של המרקם החברתי. כפי שכתבת - יש כאן תלות הדדית שלא תמיד מבחינים בה.
עוסקת בפעולת-מלקחיים לשינוי חברתי מאז שנות ה 90': מצד אחד, פעילה בארגונים לשינוי חברתי; מצד שני - מלווה חברות גדולות בפיתוח האחריות התאגידית שלהן לשם קידום הגינות, צדק ואיכות חיים בישראל.
מתמחה בפיתוח אסטרטגיה של אחריות תאגידית, תכניות מעורבות בקהילה, שיווק חברתי, ודיאלוג עם מחזיקי ענין.
וואו שירלי, גרמת לי להצטער עוד יותר שלא יכולתי להגיע לכנס...
השבמחקטוב לראות את ההתבגרות שעוברים הן הארגונים החברתיים והן אנשי האקדמיה ביחסם להתנהלות חברתית אחראית הן של עמותות והן של תאגידים עסקיים. נעלמו, לשמחתי, מהשיח הבינתחומי הזה כל סממנים דמגוגיים, ובמקומם באה התבוננות מפוכחת ומעשית, שלדעתי אם תיושם - תביא סוף סוף מהפך חיובי בהתנהלות החברתית בישראל מצד תאגידים עסקיים ומצד ציבור הנזקקים, שיעברו במקום ליחסי מעניק-מקבל לשלב של שותפים (אם כי, כמובן, עדיין לא שווים) לשינוי של העצמת הנזקקים למדרגה בה יוכלו לחדול להיות נזקקים ושל הבנת התאגידים כי בלי אחריות חברתית גם קיומם שלהם נתון בספק. יישר כח!
השבמחקלמגיב/ה האנונימי/ת
השבמחקתודה על התגובה - מסכימה עם כל מילה. לפעמים אותם "נזקקים" הם בכלל חלק מעובדי הארגון ומנהליו, ולכן יש מקום לשינוי גישה. למשל, חברות הנהלה של חברה המסייעת לעמותה המקדמת מאבק בסרטן שד, עלולות להיות חלק מאותה קבוצה נתמכת. ההסתכלות צריכה להיות על החוסן החברתי הכללי של המרקם החברתי. כפי שכתבת - יש כאן תלות הדדית שלא תמיד מבחינים בה.