הועדה הציבורית של דירוג מעלה פרסמה לאחרונה את טיוטת השאלון לשנת 2012. יופי של עדכונים, אבל התעלמות מוחלטת משתי הצעות שהגשתי לועדה: צמצום משקלו היחסי של פרק המעורבות החברתית, והוספת פרק העוסק באחריות של ההיבטים השיווקיים. האם הועדה מפחדת לגעת בסוגיות רגישות?
הפוסט עבר לאתר החדש. ניתן לקרוא אותו בקישור זה
רשומות
אני סבור, שירלי, כי קלעת לנקודה הנכונה. המגזר העסקי, כמו גם המגזר הציבורי, עדיין לא מוכנים להשקיע ברצינות בשינוי נתיב מהלכיהם לטובת אחריות ציבורית וקהילתית (כי זה יחייב אותם להשקיע באמת בטובת הלקוחות - בין אם אלה קוני המוצרים ורוכשי השירותים של המגזר העסקי ובין אם זה הציבור בכללו הצורך שירותים מהמגזר הציבורי - ולא רק להטביע מונחים אלה בססמאות פרסומת צבועות, שלעתים נדמה כי בהן משקיעים הרבה יותר משאבים מאשר במאמץ לשפר שירות ואיכות של מוצרים ושירותים).
השבמחקאכן, לא נתקלתי בעסק או בגוף (שקיים למטרות רווח), שמשקיע 20% מהונו ומשאביו לטובת אחריות קהילתית וחברתית (גם לא למתן תרומות ונדבות, חי נפשי - הרי גם במגזר הדתי לא מקובל להקדיש לנושאים אלה יותר ממעשר, קרי 10% מהרווחים!), לכן תהייתך מדוע בשאלון דירוג מעלה מקדישים 20% לטובת עניין זה.
מאידך, לו היו הארגונים והעסקים מקדישים ולו 20% מזמן יקר המבוזבז על ישיבות סרק ועל תכנונים תקציביים שסופם מהלך סיבובי שמוביל הון עסקי מקופת החברה אל כיסי מנהליה - לטובת תכנון נכון ויעיל שיקדם אחריות חברתית, פניה של החברה והכלכלה הישראלית היו נראים שונים לגמרי לטובה.
ערן
חשובה ככל שתהיה, התרומה הכספית מהווה כלי בידי הבנקים בעיקר וגם בידי החברות הגדולות המובילות את הדרוג על מנת לגרוף ניקוד קל ולהתמקם בצמרת הפלטינה...
השבמחקחבל, שכן זה מעוות במידה רבה את העשייה של שאר הארגונים (מבלי לפגוע חלילה בעשייתם של הבנקים).
ולמה לא לבחון את עשייתם החברתית באותם פרוייקטים להם הם תורמים בקלות כה רבה?
האם עובדיהם פעילים בפרוייקטים אלה שעליהם גאותם?
האם הם מקלים על העמותות הנתרמות את עמלות השורה והריביות? והאם הקלות אלו במידה והן מוענקות, נרשמות בסעיף הוצאות או תרומות?
מן הראוי לציין כי בניגוד למה שמצוין/ משוער בתגובה מעליי, פרק התרומה דווקא לא מיטיב בהכרח עם החברות הגדולות כי הוא נותן משקל הרבה יותר גדול לתרומה יחסית בהשוואה לתרומה אבסולוטית.
השבמחקלמעשה עד שנת 2009 כל הבנקים הגדולים הלינו שהציון שלהם בתרומה נמוך מדי בגלל אופן החישוב בסעיף התרומה היחסית.
שירלי - גם אני התאכזבתי לראות שלא הוכנסו פרקים חדשים....אבל האם נכון לקרוא לפרק הזה שיווק? לטעמי כותרת יותר מתאימה היא אחריות המוצר. אם להשתמש בדוגמא הקלאסית - יותר מעניין אותי לצורך העניין כיצד קוקה קולה מפחיתה את רמת הסוכר במוצריה מאשר כיצד היא משווקת אותם.
למגיב/ה האנונימי/ת,
השבמחקלשאלון החדש צורפה שאלה הבוחנת את מידת ההשפעה של התנדבות העובדים על הקהילה.
ועדיין - אני מסכימה איתך שהתרומה לקהילה נותנת נקודות קלות מדי, ביחס לסעיפים האחרים בשאלון האחריות התאגידית כולו.
שירלי
מירון,
השבמחקתודה על החידוד החשוב בנושא המשמעות של התרומות עבור החברות הגדולות. האינסייט לגבי הבנקים מאוד מעניין!
לגבי הסתייגותך בעניין השיווק, חשוב להבין שיש משמעות רבה גם לפרקטיקות הפרסום והמכירה, במיוחד בכל הנוגע לילדים / אותיות קטנות ואתיקה / אוכלוסיות עם רגישויות שונות.
אמנם המוצר מאוד משמעותי - אך אינו סך ההשפעות אותן יש לבחון, לדעתי.
שירלי