האם אפשר לצפות מתאגידים להגביל את עצמם באמצעות רגולציה עצמית אמיתית? אפשר לקוות, אבל הסיכוי נמוך עד לא קיים. תאגידים פועלים ברב מוחלט של המקרים למען מקסום רווחיהם, וככל שהם גדולים יותר - כך מתעצמת יכולתם לפעול למען האינטרסים הכלכליים שלהם ולהסתיר את העניין, במיוחד את הפגיעה שהם פוגעים בסביבה או בחברה. לפיכך חייבים להעמיד מולם מנגנונים רגולטיביים מדינתיים חזקים ומדינה ששמה את טובת הציבור לנגד עיניה ולא את טובת התאגידים דווקא. גם הסיכויים לכך לא גבוהים. משחר ימי ההיסטוריה שיתפה המדינה פעולה עם האצולה או עם בעלי ההון. רק במדינה דמוקרטית יש סיכוי כי הדבר ישתנה, אבל גם דמוקרטיה לא מבטיחה את הדבר (וארצות הברית היא דוגמא מצוינת לכך. למעשה, רב המדינות הדמוקרטיות מדגימות את השת"פ המושחת הזה. גם הדמוקרטיה, לצערי, לא הצליחה למגר את התופעה). נחזיק אצבעות לאובמה, בהקשר המדובר... J
שירלי, פוסט מעולה. הצלחת להבהיר לי את סבך הדברים שלא הצלחתי לפענח... בכל זאת, מעודד לראות את פעולתם של ארגוני החברה האזרחית שעושים את תפקידם הנכון בהתרעה חברתית. זה כל כך חשוב. לצערי בארץ אנו רואים מעט מדי מזה. רוב רובם של הארגונים החברתיים מתמקדים במתן שירותים.
על השאלה הזו קשה לענות במיוחד לאור המתרחש במדינת ישראל - כאן, מנסים בכוח להחזיר את הלוט על הקשרים בין החברות המזהמות לבין הממשלה, שהוסר באדיבות מיקי רוזנטל. הן ממשיכות להסתיר את מעשיהן באזורי תעשיה 'נידחים' וכיו"ב וממרקות את מצפונן בתרומות.
תודה לכם, המגיבים. שוב מתקבלת תמונה לפיה הציבור (=המגיבים בבלוג שלי) לא סומך על התאגידים, ומצפה מהמדינה, בסיוע התקשורת וארגונים חברתיים אקטיביסטיים, לחוקק חוקים שישמרו על טובת הציבור. אני מחכה לקרוא כאן גם דעות שונות, אולי מצד מנהלי אחריות תאגידית בחברות מובילות בישראל.
עוסקת בפעולת-מלקחיים לשינוי חברתי מאז שנות ה 90': מצד אחד, פעילה בארגונים לשינוי חברתי; מצד שני - מלווה חברות גדולות בפיתוח האחריות התאגידית שלהן לשם קידום הגינות, צדק ואיכות חיים בישראל.
מתמחה בפיתוח אסטרטגיה של אחריות תאגידית, תכניות מעורבות בקהילה, שיווק חברתי, ודיאלוג עם מחזיקי ענין.
פוסט מצוין וחשוב!
השבמחקאיליין
תודה איליין!
השבמחקהאם אפשר לצפות מתאגידים להגביל את עצמם באמצעות רגולציה עצמית אמיתית? אפשר לקוות, אבל הסיכוי נמוך עד לא קיים.
השבמחקתאגידים פועלים ברב מוחלט של המקרים למען מקסום רווחיהם, וככל שהם גדולים יותר - כך מתעצמת יכולתם לפעול למען האינטרסים הכלכליים שלהם ולהסתיר את העניין, במיוחד את הפגיעה שהם פוגעים בסביבה או בחברה.
לפיכך חייבים להעמיד מולם מנגנונים רגולטיביים מדינתיים חזקים ומדינה ששמה את טובת הציבור לנגד עיניה ולא את טובת התאגידים דווקא. גם הסיכויים לכך לא גבוהים. משחר ימי ההיסטוריה שיתפה המדינה פעולה עם האצולה או עם בעלי ההון. רק במדינה דמוקרטית יש סיכוי כי הדבר ישתנה, אבל גם דמוקרטיה לא מבטיחה את הדבר (וארצות הברית היא דוגמא מצוינת לכך. למעשה, רב המדינות הדמוקרטיות מדגימות את השת"פ המושחת הזה. גם הדמוקרטיה, לצערי, לא הצליחה למגר את התופעה). נחזיק אצבעות לאובמה, בהקשר המדובר...
J
שירלי, התשובה בגוף השאלה, והמגיב האנונימי מעלי לא היה יכול לנסח את זה טוב יותר.
השבמחקנעם
שירלי, פוסט מעולה. הצלחת להבהיר לי את סבך הדברים שלא הצלחתי לפענח...
השבמחקבכל זאת, מעודד לראות את פעולתם של ארגוני החברה האזרחית שעושים את תפקידם הנכון בהתרעה חברתית. זה כל כך חשוב. לצערי בארץ אנו רואים מעט מדי מזה. רוב רובם של הארגונים החברתיים מתמקדים במתן שירותים.
על השאלה הזו קשה לענות במיוחד לאור המתרחש במדינת ישראל - כאן, מנסים בכוח להחזיר את הלוט על הקשרים בין החברות המזהמות לבין הממשלה, שהוסר באדיבות מיקי רוזנטל.
השבמחקהן ממשיכות להסתיר את מעשיהן באזורי תעשיה 'נידחים' וכיו"ב וממרקות את מצפונן בתרומות.
תודה לכם, המגיבים.
השבמחקשוב מתקבלת תמונה לפיה הציבור (=המגיבים בבלוג שלי) לא סומך על התאגידים, ומצפה מהמדינה, בסיוע התקשורת וארגונים חברתיים אקטיביסטיים, לחוקק חוקים שישמרו על טובת הציבור.
אני מחכה לקרוא כאן גם דעות שונות, אולי מצד מנהלי אחריות תאגידית בחברות מובילות בישראל.