מי אחראי למשבר הכלכלי בארה"ב? התאגידים? הממשל שמושפע משליחיו של המשק ושוק ההון? או שמא ציבור הצרכנים שקונה הרבה יותר ממה שהוא יכול להרשות לעצמו? האמת נמצאת, כנראה, אי-שם באמצע
19 בדצמבר 2009
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
פרטים עלי
- שירלי קנטור שני
- עוסקת בפעולת-מלקחיים לשינוי חברתי מאז שנות ה 90': מצד אחד, פעילה בארגונים לשינוי חברתי; מצד שני - מלווה חברות גדולות בפיתוח האחריות התאגידית שלהן לשם קידום הגינות, צדק ואיכות חיים בישראל. מתמחה בפיתוח אסטרטגיה של אחריות תאגידית, תכניות מעורבות בקהילה, שיווק חברתי, ודיאלוג עם מחזיקי ענין.
הצטרפו לדף שיווק חברתי בפייסבוק
הירשם ל-
רשומות
תגובות
.
השבמחקבאמת ראוי שהסרט הבא יהיה 'טמבל. השם שלא היית קורא לעצמך למרות שאתה מתנהג כך'. טוב, אין לי שם קצר יותר לסרט שצריך להיעשות על הצרכנים. על האמירות: "אותי אי אפשר לדפוק", "עלי לא יעשו קומבינה", "אני פראייר
?!"
סרט שישים ראה גם מולינו. מול סל הקניות שלנו, המנויים, כרטיסי האשראי, ההלוואות, והגדג'טים שעושים לנו 'טוב'.
.
מצד שני, ואת זה יגיד כל מומחה להתכרויות, הצריכה המוגברת היא הסם, היא לא הבעיה, היא הפתרון לבריחתנו מתשובות עצמיות עמוקות יותר.
מי אני, איך אגדיר את מעמדי בחברה, מה מיחד אותי כאדם מהאחר.
אלו שאלות שכל עוד אדם לא ישאל את עצמו, הוא פותח פתח להגדרות אלו ע"י כלי השיווק והפרסום המנצלות תכונות אנושיות וצרכים נפשיים כדי למלא חסרים, חסכים פסיכולוגיים בתחושה טובה, המתפוגגת אחרי זמן קצר.
תבואי איתי לסרט הזה?
.
אייל ידידי,
השבמחקמסכימה איתך במאה אחוז. לא רק שאבוא איתך לסרט, אני גם אעזור לך להפיק אותו, אם תרצה. כמו שאומרים אצלינו: זוז
בתור נציג הצד הקפיטליסטי, מעניינות אותי גישות המקטרגים.
השבמחקגישה אחת גורסת כי יש לדרוש מהממשל לאזן את השוק. זוהי גישה שמאלנית טהורה ואני מכבד אותה.
הגישה השניה, אותה אני פחות מכבד, נלחמת בקפיטליזם בכלים שלו. ומה הם הכלים שלו? הרי בבסיס הגישה הקפיטליסטית עומד חוק האבולוציה של התאגידים, האומר כי התאגיד שישרוד וישגשג הוא זה שישכנע את הצרכן לקנות. כאשר צרכנים מצביעים בארנק, אם מסיבות אישיות או כתוצאה של תנועה חברתית, הרי שאותם צרכנים נשאבים לעולם הקפיטליסטי ומממשים את אותו חוק בסיסי. הפלתם את הופ דיפו? עזרתם לטארגט. הפלתם את מקדולנדס? עזרתם לעשר רשתות אחרות.
ראוי כי האנשים שבוחלים בקפיטליזם ילחמו יותר למען רגולציה ופחות נגד הצרכנות, ולו משום שעמדתם אינה נגד תאגיד זה או אחר, אלא נגד גישת השוק החופשי בכלל.
לסיכום, פוסט יפה ומעניין. נהניתי לקרוא. מחכה לפוסט הבא!
בועז, נציג הקפיטליסטים,
השבמחקתודה על התגובה המנומקת (והמפרגנת). אני מסכימה איתך שלרגולציה יש תפקיד חשוב בהצבת גבולות לשם שמירה על טובת החברה והאזרחים, וגבולות אלה לא חייבים בהכרח להלחם בגישת השוק החופשי, אלא לאפשר התנהלות אחראית יותר.
לגבי הצבעת הצרכנים בעזרת הארנק - אני מסכימה שיש כאן בעיקר מקום ללקיחת אחריות אישית ע"י הצרכנים.
כדאי גם לזכור שויתור על רכישה של מוצר או שירות, אין משמעותם, בהכרח, רכישה של שירות או מוצר חלופיים אצל תאגיד מתחרה.
יש חלופות נוספות, כגון שימוש חוזר (העברת בגדים משומשים בין חברים או בתוך הקהילה, למשל), ייצור עצמי (למשל, לאכול בבית במקום בחוץ), או פשוט - ויתור (לא לקנות זוג נעליים חמישי לעונה זו, למשל).
בשורה התחתונה: השיטה הקפיטליסטית נמצאת כאן כדי להישאר, ויש לה יתרונות רבים, כל עוד כולם נוקטים באחריות ובהתחשבות.
המשך לקרוא ולהגיב...
שירלי